נמצא בשטח קריית אוניברסיטת תל-אביב, קנה לו מקום של כבוד בקרב העולם היהודי כולו כמוזאון הראשון לתולדות העם היהודי ותרומתו ליצירה ולתרבות האנושית במשך למעלה מאלפיים שנה. התערוכה הקבועה בבית התפוצות מחייה את סיפורו של העם היהודי בתפוצות, באמצעות ציורים, קטעי וידאו, סרטים ואמצעי שחזור נוספים.

מל תל-אביב ההיסטורי עובר בימים אלה תהליך של התחדשות, ופותח את שעריו לציבור הרחב. כמו נמלים היסטוריים נוספים בעולם, נמל זה משמש אכסניה למגוון פעילויות פנאי, תרבות, קניות, טעמים ועוד, תוך שמירה על אותנטיות המתחם ושימור סיפורו ההיסטורי. הנכם מוזמנים לבקר בנמל וליהנות מבילוי איכותי ונינוח, שווה לכל נפש, באווירה ייחודית של מפגש בין העיר לים.
כמו כן, הנמל מארח פעילויות משתנות כגון: ירידים, מופעי תיאטרון רחוב, סדנאות יצירה וחוויה, הופעות אומנים, תערוכות ועוד. ניתן להתעדכן, לגבי הפעילויות המשתנות, בעיתונות ובאתר האינטרנט של הנמל: http://www.namal.co.il

שכונת נווה-צדק בתל-אביב היתה השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות יפו בתחילת 1887, 22 שנה לפני הקמת העיר תל אביב. עם השנים הפכה נווה צדק למרכז חיי רוח, תרבות וסגנון חיים, ואזור מגורים מבוקש. אנשי רוח ואמנים רבים בחרו להתגורר וליצור במקום זה. סיור בסמטאות הצרות והרחובות המפותלים הוא חוויה נהדרת. השכונה שופצה וחודשה, וכל פינה בה היא שכיית חמדה. בין השאר אפשר לגלות בה את בית ש"י עגנון, הסופר העברי זוכה פרס נובל לספרות, שהתגורר כאן בשנים 1909-1912. בפינת הרחובות פינס ולילינבלום שוכן מבנה בצבעי ורוד וצהוב ששימש כראינוע הראשון בתל-אביב. זהו קולנוע 'עדן' שהחל את דרכו בשנת 1914 בהקרנת הסרט האילם 'ימי פומפיאה האחרונים'. אחד המתחמים המעניינים בנווה צדק הוא מרכז סוזן דלל, אשר נבנה בשנת 1908 כבית ספר לבנות, והפך ברבות השנים למרכז תאטרוני ותרבותי חשוב בתל אביב-יפו. עוד בשכונה - בית גוטמן, מוזיאון ואתר הנצחה לצייר נחום גוטמן ובית רוקח, מראשוני הבתים בשכונה, המשמש כיום מוזיאון עם תצוגת חפצים, צילומים וסרטי וידאו, ותערוכה של האמנית לאה מג'רו-מינץ, אשר שיפצה וחידשה את הבית.

העיר הלבנה הוא כינוי רווח לכמה מאזוריה הישנים של תל־אביב, בהם שוכנים למעלה מ-4,000 מבנים המשויכים לסגנון הבינלאומי באדריכלות — הריכוז הגדול בעולם של מבנים מסוג זה — ובולט בהם גם תכנונה של העיר כעיר גנים שלה שדרות ורחובות ירוקים. רוב מבני הסגנון הבינלאומי הוקמו משנות ה-30 ועד הקמת המדינה, על ידי אדריכלים יהודים שמוצא רובם מגרמניה. עיקר מבני העיר הלבנה שוכנים בלב תל־אביב, בין הרחובות אבן גבירול ודרך בגין במזרח, רחובות אלנבי והרכבת בדרום, נחל הירקון בצפון והים במערב. בשנת 2003 קבע אונסק"ו כי אזורי העיר הלבנה בתל־אביב הם אתר מורשת עולמית. מהנדס העיר בתקופת הקמתה של "העיר הלבנה" היה יעקב בן-סירה, ויש הרואים בו בעל השפעה חשובה למעבר לסגנון הבינלאומי.