העיר הלבנה הוא כינוי רווח לכמה מאזוריה הישנים של תל־אביב, בהם שוכנים למעלה מ-4,000 מבנים המשויכים לסגנון הבינלאומי באדריכלות — הריכוז הגדול בעולם של מבנים מסוג זה — ובולט בהם גם תכנונה של העיר כעיר גנים שלה שדרות ורחובות ירוקים. רוב מבני הסגנון הבינלאומי הוקמו משנות ה-30 ועד הקמת המדינה, על ידי אדריכלים יהודים שמוצא רובם מגרמניה. עיקר מבני העיר הלבנה שוכנים בלב תל־אביב, בין הרחובות אבן גבירול ודרך בגין במזרח, רחובות אלנבי והרכבת בדרום, נחל הירקון בצפון והים במערב. בשנת 2003 קבע אונסק"ו כי אזורי העיר הלבנה בתל־אביב הם אתר מורשת עולמית. מהנדס העיר בתקופת הקמתה של "העיר הלבנה" היה יעקב בן-סירה, ויש הרואים בו בעל השפעה חשובה למעבר לסגנון הבינלאומי.

שכונת נווה-צדק בתל-אביב היתה השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות יפו בתחילת 1887, 22 שנה לפני הקמת העיר תל אביב. עם השנים הפכה נווה צדק למרכז חיי רוח, תרבות וסגנון חיים, ואזור מגורים מבוקש. אנשי רוח ואמנים רבים בחרו להתגורר וליצור במקום זה. סיור בסמטאות הצרות והרחובות המפותלים הוא חוויה נהדרת. השכונה שופצה וחודשה, וכל פינה בה היא שכיית חמדה. בין השאר אפשר לגלות בה את בית ש"י עגנון, הסופר העברי זוכה פרס נובל לספרות, שהתגורר כאן בשנים 1909-1912. בפינת הרחובות פינס ולילינבלום שוכן מבנה בצבעי ורוד וצהוב ששימש כראינוע הראשון בתל-אביב. זהו קולנוע 'עדן' שהחל את דרכו בשנת 1914 בהקרנת הסרט האילם 'ימי פומפיאה האחרונים'. אחד המתחמים המעניינים בנווה צדק הוא מרכז סוזן דלל, אשר נבנה בשנת 1908 כבית ספר לבנות, והפך ברבות השנים למרכז תאטרוני ותרבותי חשוב בתל אביב-יפו. עוד בשכונה - בית גוטמן, מוזיאון ואתר הנצחה לצייר נחום גוטמן ובית רוקח, מראשוני הבתים בשכונה, המשמש כיום מוזיאון עם תצוגת חפצים, צילומים וסרטי וידאו, ותערוכה של האמנית לאה מג'רו-מינץ, אשר שיפצה וחידשה את הבית.

הטבע חנן את תל-אביב-יפו במתנה נפלאה: 14 קילומטרים של חוף ים. בחודשי הקיץ החמים מושך אליו החוף אלפי מתרחצים, הנהנים מהמפלט הקריר שמעניקים מי הים, מהשיזוף וממשחקי חוף שונים. בשאר עונות השנה, כשקרני השמש רכות יותר, יורדים אל החוף תיירים רבים המשתכנים במלונות שעל קו המים.
משהתרחבה תל-אביב לכיוון הים, מיהרו פרנסיה לפתח מתקני חוף ושעשועים על שפת ימה. בשנות העשרים היו אלה המרחצאות והקזינו המפורסם, בו ניתן היה ללגום משקה קר אך לא להמר. בשנות השלושים בלטה במקום טיילת מפוארת.
בעשור האחרון, ביוזמתו של ראש העירייה הקודם שלמה להט, חידשה הטיילת את פניה והפכה לאחת מנקודות החן הפופולריות ביותר של העיר, לאחר שנים בהם היה האזור מוזנח. לאורך הטיילת המחודשת נפתחו עשרות רבות של מסעדות, מועדונים ומוקדי בילוי, ובחודשי הקיץ מטיילים בה אלפי איש, רבים מהם עד השעות הקטנות של הלילה.
אתר פופולרי אחר לאורך שפת הים הוא המרינה, המשמשת מעגן לעשרות סירות ויאכטות. אגף החופים העירוני מספק שרותי הצלה, פיקוח תחזוקה וניקיון בחופי הרחצה בתל-אביב-יפו מגבול הרצליה בצפון ועד גבול בת ים בדרום.