האקלים השורר בתל אביב-יפו הוא אקלים ים תיכוני. בחורף קריר וגשום, בסתיו ובאביב הטמפרטורה גבוהה יותר ולעתים יורדים גשמים ובקיץ חם ולח ללא משקעים. בשנה יורדים בממוצע בעיר כ-530 מילימטרים של גשם, ב-56 ימי גשם.
עונת הגשם 1992/1991 הייתה העונה הגשומה ביותר שנרשמה בעיר ובמהלכה נמדדו כ-1,064 מ"מ של גשם. מנגד, עונת הגשם 1999/1998 הייתה העונה היבשה ביותר שנרשמה בעיר, במהלכה נמדדו בעיר כ-238 מ"מ גשם בלבד. בחודש ינואר נעה הטמפרטורה בין כ-17.5°C (בממוצע) ביום לבין כ-9.5°C בלילה, כאשר בימים הקרים ביותר של החורף יורדות הטמפרטורות עד ל-13°C ביום ועד לכ-6°C בממוצע בלילה. שלג יורד בעיר לעתים נדירות מאד, ובהיסטוריה מתועד מקרה בודד ב-6 בפברואר 1950 עת שלג נערם על הקרקע בעיר. בקיץ הטמפרטורות הממוצעות עומדות על כ-30°C בממוצע ביום ועל כ-23°C בלילה, ומזג האוויר מלוות בלחות של 65% ביום ומעל 80% בלילה. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה מאז קום המדינה בתל אביב הייתה כ-43.5 מעלות, בחודש מאי 1988.
האקלים בתל אביב-יפו חם וגשום יחסית לסביבתה, ומאופיין בתופעת אי החום העירוני, הנובעת בעיקר מריבוי כלי הרכב הנוסעים בעיר. כן מאופיינת העיר בתופעות שונות של מיקרו-אקלים, דוגמת הצללה ומנהרות רוח בין גורדי שחקים, משבי רוח בשעות אחר הצהרים, והבדלים של כ-4°C בין שדרות העיר לרחובות המקבילים להן. בשל הלחות הגבוהה, מאופיינת העיר בעומס חום גבוה יחסית בחודשי הקיץ. לאקלים התל אביבי נודעה השפעה מרחיקת לכת על סגנונות הבנייה שהתפתחו בעיר ועל אורח החיים של תושביה.

נמצא בשטח קריית אוניברסיטת תל-אביב, קנה לו מקום של כבוד בקרב העולם היהודי כולו כמוזאון הראשון לתולדות העם היהודי ותרומתו ליצירה ולתרבות האנושית במשך למעלה מאלפיים שנה. התערוכה הקבועה בבית התפוצות מחייה את סיפורו של העם היהודי בתפוצות, באמצעות ציורים, קטעי וידאו, סרטים ואמצעי שחזור נוספים.

מוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב הנו מוזאון רב-תחומי העוסק בתולדות ארץ ישראל ותרבותה באמצעות תצוגת קבע נרחבת ותערוכות מתחלפות בנושאים שונים: ארכיאולוגיה, פולקלור, יודאיקה, אתנוגרפיה, הסטוריה תרבותית וזהות מקומית, מלאכות מסורתיות ואמנות שימושית. ביתני המוזאון מפזורים בלב גן רחב ידיים במרכזו מתנשא תל-קסילה, תל קדום בו נערכו חפירות ארכיאולוגיות והתגלו ממצאים בעלי ערך רב.