העיר הלבנה הוא כינוי רווח לכמה מאזוריה הישנים של תל־אביב, בהם שוכנים למעלה מ-4,000 מבנים המשויכים לסגנון הבינלאומי באדריכלות — הריכוז הגדול בעולם של מבנים מסוג זה — ובולט בהם גם תכנונה של העיר כעיר גנים שלה שדרות ורחובות ירוקים. רוב מבני הסגנון הבינלאומי הוקמו משנות ה-30 ועד הקמת המדינה, על ידי אדריכלים יהודים שמוצא רובם מגרמניה. עיקר מבני העיר הלבנה שוכנים בלב תל־אביב, בין הרחובות אבן גבירול ודרך בגין במזרח, רחובות אלנבי והרכבת בדרום, נחל הירקון בצפון והים במערב. בשנת 2003 קבע אונסק"ו כי אזורי העיר הלבנה בתל־אביב הם אתר מורשת עולמית. מהנדס העיר בתקופת הקמתה של "העיר הלבנה" היה יעקב בן-סירה, ויש הרואים בו בעל השפעה חשובה למעבר לסגנון הבינלאומי.

סמוך לרחוב אילת מסתתרת פינה קסומה - בתי העץ והאבן הציוריים של המושבה האמריקאית-גרמנית. היתה זו המושבה הגדולה הראשונה שהוקמה על ידי מתיישבים זרים נוצרים בארץ-ישראל בספטמבר 1866, שהתפוררה כשנה לאחר הגעתם בעקבות סכסוכים פנימיים וסבל רב. ב-1868 נרכש חלק ממנה על ידי הגרמנים הטמפלרים, שפיתחו אותה והטביעו את חותמם כמעט על כל אחד מתחומי החיים בארץ-ישראל. המושבה הפכה מוקד לפעילות נוצרית ומרכז לשירותי תיירות מהידועים בארץ-ישראל, כגון: סוכנות הנסיעות "תומאס קוק", ובתי המלון הטובים ביותר בארץ: ביניהם מלון "דו פארק", בבעלות הברון יוסטינוב (סבו של השחקן פיטר יוסטינוב), שהיה ידוע בגנו הגדול והיפה בו שוחררו קופים ותוכים, ובמוזיאון הארכיאולוגי שהיה בו.

נמצא בשטח קריית אוניברסיטת תל-אביב, קנה לו מקום של כבוד בקרב העולם היהודי כולו כמוזאון הראשון לתולדות העם היהודי ותרומתו ליצירה ולתרבות האנושית במשך למעלה מאלפיים שנה. התערוכה הקבועה בבית התפוצות מחייה את סיפורו של העם היהודי בתפוצות, באמצעות ציורים, קטעי וידאו, סרטים ואמצעי שחזור נוספים.

בתל אביב 47 אולמות קולנוע המכילים 8,900 מקומות. כמיליון וחצי צופים בשנה.